הסכם ממון נועד למנוע סכסוכים מיותרים, בעתיד, בפרידה. אבל, מה על למנוע סכסוכים, כעת, סביב כל הקשור להסכם הממון? האם אין כאן הקרבה של הקשר כעת, לטובת פרידה שלווה וטובה בעתיד?
אתם מוכנים לצאת למלחמות ( ואני מבין אתכם ) עם בני זוגכם, כדי להגן על עצמכם. כדי שאם תהיה פרידה, הכל יהיה ברור. אבל מה אתם אומרים, אילו אמרתי לכם, כמומחה להסכמי ממון, שישנם זוגות רבים, שעצם התהליך הזה של הסכם ממון, גורם להם לפרידה כבר כעת?
לכן, תמצאו איזה שהוא איזון, והוא עדין, בין הרצון שלכם להגן על רכושכם, ולהסדיר את ההגנה בהסכם הממון, לבין שמירה על הקשר.
אנא הבינו. ככל שתרצו יותר הגנות, יותר בטחונות, יותר"סנקציות" למקרה של הפרת ההתחיבויות להגנה עליכם, כך אתם מסכנים, יותר ויותר, את המרקם העדין של הקשר המתהווה ביניכם, שלעתים נמצא עדיין בבתוליו.
כיוון שמיד עולה השאלה המתייחסת לאמון. או יותר נכון לחוסר האמון. "אתה רוצה הגנות, כיוון שאתה לא סומך עלי? את/אתה חושש ממני שאגזול את רכושך?
ואז, לאחר שכבר נפגשתם עם עורך דין מומחה להסכמי ממון, גיבשתם את נוסחת ההגנה הגואלת שלכם, אתם מראים את ההסכם למשפחות שלכם. הן מעורבות בתהליך. והמשפחה של מי מכם שהוא בעל הרכוש, נוקטת עמדה. עמדה חד משמעית, ולפיה, עורך הדין שכתב את מה שכתב, הקריב את האינטרס שלכם, לא עלינו, לטובת בת הזוג שלכם.
אתם חוזרים לבן/בת זוגכם, עם מסר קשוח יותר. ושוב עולה עניין ההגנות לרכושכם, והפעם, בתוספת תגבור משפחתי. וזה פוגע. מעליב. לא תמיד הצד הזני מסוגל להתעלות.
משהתערבה המשפחה, בן זוגכם מרגיש שהוא מצטייר רע בעיניהם. לא טוב לו. והוא מתחיל להתלבט, האם הקשר הזה מתאים לו.
טיפסתם על עץ גבוה מידי, עם הרצון שלכם להגנה ( המובנת ) על רכושכם. כעת, אתם צריכים לשקול, האם לרדת ממנו, ואם כן- איך. דעו למצוא את הסולם בזמן.
כשאני כותב לרדת מהעץ, כוונתי היא שלא בכל מחיר. בוודאי שלא. כוונתי היא, תגנו על עצמכם מחד, אבל היו רגישים, היו מודעים לגבולות ולרגישויות בזמן.
הכותב הוא אורי גנור, עו"ד להסכמי ממון ונוטריון.