ביטול צוואה – טל איטקין מפרטת ומביאה דוגמאות

הצוואה היא למעשה מסמך שבו מפרט המנוח את חלוקת רכושו לאחר לכתו מן העולם. למעשה יש כאן הבנה בחוק כי רכושו של הנפטר הוא רכושו גם לאחר מותו והוא האחראי הבלעדי לחלוקה שלו, גם כאשר הוא כבר אינו בין החיים. לא מעט פעמים אומרת טל איטקין כי אדם משאיר אחריו שתי צוואות או יותר כאשר השינוי ביניהן הוא תהומי. כמובן שעובדה זו מעוררת חשד ובמידה ואכן מגיע אדם שמרגיש שנעשה לו עוול, בית המשפט יבדוק לעומק את המקרה.

איטקין טל עו"ד

בקשה לביטול צוואה נעשית לרוב על ידי אנשים שמרגישים מקופחים, אנשים שהיו בטוחים כי יש להם חלק בצוואה אך גילו כי הודרו ממנה לחלוטין או זכו לחלק נמוך משחשבו. טל איטקין מביאה מקרה שבו אב לשני ילדים שהתאלמן מספר שנים לפני כן, הרגיש כי סופו מתקרב והחליט לכתוב צוואה. בין שני בניו התחיל ריב גדול עוד לפני שנים רבות ולכן לא הייתה תקשורת בין שני הילדים. על אף מצב זה, הקשר בין האב לכל אחד מילדיו היה מצוין ולמרות ניסיונותיו החוזרים ונשנים להשלים ביניהם הוא לא הצליח.

בצוואתו כמובן הוריש האב את נכסיו ורכושו בחלקים שווים לבניו אך לאחר לכתו מן העולם ראו הצדדים כי רק בן אחד זכה בכל הירושה. הבין הצד השני כי הייתה כאן תרמית ואכן לאחר בדיקות קפדניות ויסודיות של בית המשפט נקבע כי הופעל לחץ על האב מצד אחד הילדים לרשום רק אותו בצוואה. טל איטקין טוענת כי ביטול צוואה הוא מורכב ומסובך ולא תמיד המקרה ברור לכל כמו בדוגמה הזו. בית המשפט עושה את בדיקותיו ועיקר הבדיקות הן סביב השאלה מה היה מצבו הרפואי והמנטאלי של המצווה בעת כתיבת הצוואה והאם הופעלו עליו לחצים לא כשרים.

 

מתי ניתן לבטל צוואה?

ניתן לבטל צוואה בסיטואציות רבות אך ניתן לחלק אותן לשלוש קטגוריות עיקריות: ביטול שתלוי במצווה, ביטול שתלוי בצוואה עצמה וביטול שנובע מנוסח מעורפל. ביטול שתלוי במצווה מתייחס למצב שבו המצווה לא היה בשיא כוחו בעת כתיבת הצוואה, בגין מחלה או בגלל מצב נפשי קשה וכתיבת צוואתו נעשתה כביכול בניגוד לרצונו האמיתי. בסיטואציה הזו נבדקת גם האפשרות ל"עזרה" בכתיבת הצוואה מצד גורם נוסף. ביטול צוואה שתלוי בצוואה זה פשוט צוואה שחסרים בה פרטים הכרחיים כמו חתימה או תאריך. צוואה חייבת להיכתב בצורה תקינה אחרת היא אינה תקפה וטל איטקין מוסיפה כי זו בדיוק הסיבה שמומלץ לכתוב צוואה אצל עורך דין מתמחה ולא באופן עצמאי. הביטול השלישי נובע מניסוח קלוקל ולא ברור שאינו יכול להסביר בצורה ברורה למה התכוון המשורר. ביטול צוואה הוא תהליך קשה מאוד כי למעשה האיש החשוב ביותר בכל הסיפור, שיכול לשפוך אור על העניין כבר לא נמצא איתנו. טל איטקין מסכמת שכל בקשה לביטול נבדקת בצורה קפדנית ביותר על ידי בית המשפט ולרוב מתגלות הטעויות שקרו בדרך אך לצערנו, לעיתים לא.

 

צפו בסרטון הסבר של איטקין:

הסכם ממון – לרדת מהעץ בזמן

הסכם ממון נועד למנוע סכסוכים מיותרים, בעתיד, בפרידה. אבל, מה על למנוע סכסוכים, כעת, סביב כל הקשור להסכם הממון? האם אין כאן הקרבה של הקשר כעת, לטובת פרידה שלווה וטובה בעתיד?

אתם מוכנים לצאת למלחמות ( ואני מבין אתכם ) עם בני זוגכם, כדי להגן על עצמכם. כדי שאם תהיה פרידה, הכל יהיה ברור. אבל מה אתם אומרים, אילו אמרתי לכם, כמומחה להסכמי ממון, שישנם זוגות רבים, שעצם התהליך הזה של הסכם ממון, גורם להם לפרידה כבר כעת?

לכן, תמצאו איזה שהוא איזון, והוא עדין, בין הרצון שלכם להגן על רכושכם, ולהסדיר את ההגנה בהסכם הממון, לבין שמירה על הקשר.

מומחה להסכמי ממון

אנא הבינו. ככל שתרצו יותר הגנות, יותר בטחונות, יותר"סנקציות" למקרה של הפרת ההתחיבויות להגנה עליכם, כך אתם מסכנים, יותר ויותר, את המרקם העדין של הקשר המתהווה ביניכם, שלעתים נמצא עדיין בבתוליו.

כיוון שמיד עולה השאלה המתייחסת לאמון. או יותר נכון לחוסר האמון. "אתה רוצה הגנות, כיוון שאתה לא סומך עלי? את/אתה חושש ממני שאגזול את רכושך?

ואז, לאחר שכבר נפגשתם עם עורך דין מומחה להסכמי ממון, גיבשתם את נוסחת ההגנה הגואלת שלכם, אתם מראים את ההסכם למשפחות שלכם. הן מעורבות בתהליך. והמשפחה של מי מכם שהוא בעל הרכוש, נוקטת עמדה. עמדה חד משמעית, ולפיה, עורך הדין שכתב את מה שכתב, הקריב את האינטרס שלכם, לא עלינו, לטובת בת הזוג שלכם.

אתם חוזרים לבן/בת זוגכם, עם מסר קשוח יותר. ושוב עולה עניין ההגנות לרכושכם, והפעם, בתוספת תגבור משפחתי. וזה פוגע. מעליב. לא תמיד הצד הזני מסוגל להתעלות.

משהתערבה המשפחה, בן זוגכם מרגיש שהוא מצטייר רע בעיניהם. לא טוב לו. והוא מתחיל להתלבט, האם הקשר הזה מתאים לו.

טיפסתם על עץ גבוה מידי, עם הרצון שלכם להגנה ( המובנת ) על רכושכם. כעת, אתם צריכים לשקול, האם לרדת ממנו, ואם כן- איך. דעו למצוא את הסולם בזמן.

כשאני כותב לרדת מהעץ, כוונתי היא שלא בכל מחיר. בוודאי שלא. כוונתי היא, תגנו על עצמכם מחד, אבל היו רגישים, היו מודעים לגבולות ולרגישויות בזמן.

הכותב הוא אורי גנור, עו"ד להסכמי ממון ונוטריון.